הגנה מן הצדק – מאת עו"ד משה בורנשטיין
רבים שואלים מה משמעות המונח "הגנה מן הצדק" ?
ובכן, מונח זה הינו למעשה דוקטורינה שהתבססה במשפט הפלילי, ואותה יכול לטעון נאשם במשפט פלילי, כאשר מטעמים שונים סבור הנאשם כי במקרה שלו לא ניתן לקיים משפט צדק.
במקרה כזה, קמה לבית המשפט שיושב בדין הסמכות לבטל את ההליך הפלילי כנגד הנאשם מטעמים שבצדק.
נשאלת כעת השאלה, מתי הנאשם יכול לטעון טענה זו ?
עפ"י החוק, בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קיימת רשימת טענות מקדמיות אותן יכול הנאשם לטעון מיד לאחר תחילת המשפט, כאשר טענה של הגנה מן הצדק מופיעה בסעיף 149(10) לחוק הנ"ל. סעיף זה קובע כי נאשם יכול לטעון כטענה מקדמית כי: "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי, עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית" – דהיינו, לביהמ"ש נתונה סמכות שלא לנהל הליך פלילי נגד הנאשם, כאשר ניהול ההליך יפגע בחוש הצדק וההגינות.
זכות זו נגזרת למעשה מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המחייב את הרשות להסדיר מערכת חוקים המאפשרת חברה בריאה ולפעול בכפוף לעקרונות של צדק והגינות.
כך למשל, אין להשלים עם מצב שבו רשויות החוק במדינה כגון: המשטרה או הרשות התובעת, בבואן לאכוף את החוק, מפרות הן זכויות בסיסיות של הנאשמים. בכדי למנוע מצב אבסורדי זה, הכיר המחוקק בכך שנוכח חוסר הגינות ו/או התעמרות מצד הרשויות, תעמוד לנאשם טענת הגנה מן הצדק.
העלאת טענה כזו מצד הנאשם תאפשר לבית המשפט להגן על הנאשם מפני הפגיעה בצדק שאירעה בעניינו. ברם, לא כל מקרה של העלאת טענה כזו מצד הנאשם עשויה להתקבל. בית המשפט העליון קבע מבחנים מחמירים על מנת שניתן יהיה להחיל טענת "הגנה מן הצדק", אולם בהמשך חל תהליך מעניין, שבתי משפט שלמטה החלו להחיל טענה זו על יותר ויותר מקרים, שלאו דווקא עמדו בקריטריונים המחמירים של ביהמ"ש העליון, ואז החל בימ"ש העליון, בעקבות מגמה זו, להגמיש את המבחנים להחלת דוקטורינה זו.
מהן אותן טענות היכולות להיטען במסגרת "הגנה מן הצדק" ?
טענות בדבר אפליה בהגשת כתב אישום להבדיל מאחרים שביצעו את אותו מעשה ולא הוגש כתב אישום בעניינם, כמו גם אכיפה בררנית מצד הרשויות, טענות בדבר שיהוי בהגשת כתב האישום, טענות בדבר פגמים בחקירה, או במצב של שימוש בסוכן מדיח, או במקרים בהם קיים ליקוי בפעולות הרשות התובעת כמו התחייבות של הרשות שלא להעמיד לדין, או כאשר מתקיימת פגיעה דיונית בנאשם ועוד.
כדי למצות את זכותכם לטעון טענות של "הגנה מן הצדק" חשוב ורצוי לפנות לעו"ד פלילי בחיפה והקריות, עו"ד משה בורנשטיין, אשר ישמור על זכויותיכם וימנע פגיעה בכם על ידי רשויות החוק.
חשוב לציין, כי זכותו של הנאשם להליך הוגן חלה בכל שלבי ההליך הפלילי. מזכות זו נגזרת זכותו של הנאשם לדעת את פרטי האישום מבעוד מועד על מנת שיעמוד לרשותו זמן להכין את הגנתו. כמובן שמזכות זו קמה לנאשם גם הזכות להיות מיוצג ולהתייעץ עם עו"ד פלילי בחיפה והקריות בכל שלבי ההליך הפלילי.
משמעות הביטוי "הליך פלילי ראוי" הוא שהרשות המאשימה/יחידת התביעות המשטרתית או הפרקליטות יפעלו בתום לב בפתיחת ובניהול ההליך הפלילי כנגד הנאשם, ועל רשויות אכיפת החוק לייצג את האינטרס הציבורי ולא את האינטרסים הפרטיים שלהם.
לעניין השיהוי, על הרשות להתנהל באופן הוגן ולפתוח בהליך פלילי תוך זמן סביר. לתביעה אסור לנקוט בסחבת ולהטריד את הנאשם שלא לצורך ולמשוך את ההליכים בצורה בלתי סבירה. חשודים אשר מתנהלת חקירה נגדם זכאים לכך שההחלטה בעניינם תתקבל במהירות, באם להגיש נגדם כתב אישום או להחליט לסגור את התיק בעניינם. בנוסף, באם התביעה תנקוט בשיהוי בלתי סביר בהגשת כתב האישום, יכול הדבר לגרום לכך שהנאשם לא ישמור ראיות שיכולות לסייע להגנתו במידה רבה.
בתי המשפט בישראל קבעו בעבר לא אחת, כי כאשר המדינה נקטה בשיהוי רב בעת הגשת כתב האישום, יש במקרים אלו להורות על ביטולו של כתב האישום.
מהי הדרך להעלאת הטענה של "הגנה מן הצדק" וקבלתה ע"י בית המשפט
הנטל להוכחת הטענה מוטל על הנאשם, אך קיימת פסיקה ולפיה, ברגע שהנאשם הרים את הנטל הראשוני עוברת החובה לסתור את הטענה אל רשויות התביעה. תפקידו של הסנגור המייצג, הוא לזהות את הפוטנציאל להעלאת טענה זו, במקרים המתאימים, ובהמשך לפעול ככל הניתן למימוש וקבלת הטענה ע"י ביהמ"ש. קבלת טענה זו ע"י ביהמ"ש יכול להוריד את הנטל של התיק כולו מעל כתפי הנאשם, וכפי שיפורט בהמשך.
אם נטענה כאמור טענת "הגנה מן הצדק" ע"י הסנגור, יבחן ביהמ"ש את הפגמים שאירעו בהליך הפלילי ואת עוצמתם.
בשלב הבא, בוחן ביהמ"ש אם בקיומו של ההליך הפלילי, על אף הפגמים שנפלו בו, יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. בחינה זו למעשה עורכת איזון בין האינטרסים התומכים בהעמדה לדין, וזאת חרף הפגמים שנפלו בהליך הפלילי, ומנגד – האינטרסים שתומכים בשמירה על טוהר ההליך הפלילי והשיפוטי.
בסופו של דבר, גם אם יגיע ביהמ"ש להחלטה כי הוא מקבל את טענת ההגנה מן הצדק, עליו לבחון מה הסעד הראוי שיינתן לנאשם במקרה זה – האם יסתפק הוא בתיקון כתב האישום, או פסילת ראיה או הקלה בעונש, או סעד אחר. במקרים קיצוניים של פגיעה בתחושת הצדק וההגינות, יכול כאמור בית המשפט להורות אף על ביטולו של כתב האישום. אם אתם זקוקים לייעוץ בנושא אחר, ייעוץ מאת עורך דין נהיגה בשכרות – צרו קשר בהקדם.
